מלחמה תת-ימית: המאבק בין ארה"ב וסין על שליטה בכבלי האינטרנט

המאבק השקט והקריטי בין ארה"ב לסין על השליטה בכבלי האינטרנט התת-ימיים

בעוד רובנו רואים את האינטרנט כ"ענן" בלתי נראה, זמין בכל מקום ובכל זמן באמצעות חיבור אלחוטי או לווייני, המציאות הפיזית שונה בתכלית. עמוד השדרה האמיתי של הרשת הגלובלית, עורקי החיים של הכלכלה הדיגיטלית, וחוט השדרה של התקשורת הבינלאומית – נמצאים עמוק מתחת לפני האוקיינוסים: אלה הם כבלי האינטרנט התת-ימיים. רשת עצומה ומורכבת זו, המשתרעת על פני למעלה מ-1.3 מיליון קילומטרים וכוללת מאות כבלים נפרדים המחברים יבשות ומדינות, נושאת כ-95% מהתעבורה הבינלאומית של האינטרנט. על גבי כבלים דקים יחסית, המכילים אלפי סיבים אופטיים עדינים בתוך מעטפות הגנה קשיחות, עוברות מדי שנייה מיליארדי דולרים בעסקאות פיננסיות, מידע רגיש, תקשורת בין-אישית, ושירותי ענן – למעשה, כל מה שהופך את העולם המודרני למקושר דיגיטלית.

מאחורי הקלעים, הרחק מעיני הציבור הרחב, מתנהלת בשנים האחרונות מלחמה שקטה אך קריטית בין שתי המעצמות הגדולות בעולם: ארצות הברית וסין. הקרב הזה אינו על משאבי טבע או טריטוריה קונבנציונלית, אלא על השפעה ושליטה בתשתית הדיגיטלית החיונית ביותר – כבלי האינטרנט התת-ימיים. מלחמה זו, המשלבת היבטים טכנולוגיים, כלכליים, ביטחוניים וגיאופוליטיים, משנה את פני הנוף הדיגיטלי העולמי ונושאת בחובה השלכות משמעותיות על עתיד האינטרנט, על הכלכלה העולמית, ועל האופן שבו עסקים, כולל כאלה העוסקים בבניית חנות וירטואלית או מסחר אלקטרוני, פועלים ברחבי העולם (וגם בישראל).

המירוץ הגלובלי לשליטה והאסטרטגיות של המעצמות:

התחרות על השפעה בכבלי האינטרנט אינה חדשה, אך בשנים האחרונות היא התעצמה דרמטית, בעיקר בין ארה"ב וסין. כל מעצמה מפעילה אסטרטגיות שונות להרחבת טווח ההגעה שלה וצמצום ההשפעה של היריבה:

• האסטרטגיה הסינית: פריסה אגרסיבית והשפעה גלובלית: סין, כחלק מאסטרטגיית "החגורה והדרך" (Belt and Road Initiative) הרחבה שלה, משקיעה מיליארדי דולרים בפריסת כבלים תת-ימיים חדשים, במיוחד באזורים מתפתחים שבהם קישוריות היא עדיין אתגר – אפריקה, דרום אמריקה, ואזורים באסיה. חברות סיניות, כמו HMN Technologies (לשעבר Huawei Marine), שהיא אחת החברות הגדולות בעולם בבניית והנחת כבלים תת-ימיים, הן כלי מרכזי באסטרטגיה זו. פרויקטים אלו נועדו לא רק לשפר את הקישוריות עבור המדינות המקבלות, אלא גם לחזק את הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים עם סין ולהרחיב את השפעתה הגיאופוליטית.

• האסטרטגיה האמריקאית: בלימה, קידום ושיתוף פעולה עם בעלות ברית: ארה"ב רואה בפעילות הסינית איום על ביטחונה הלאומי ועל יתרונה הכלכלי. תגובתה כוללת:

  • לחץ דיפלומטי ובלימת פרויקטים סיניים: ארה"ב מפעילה לחץ דיפלומטי על בעלות ברית ומדינות נוספות כדי לחסום או לצמצם את השתתפותן של חברות סיניות בפרויקטי כבלים קריטיים. בשנת 2020, למשל, ארה"ב הצליחה לשכנע את ברזיל לחסום את השתתפותה של Huawei במכרז להנחת כבל תת-ימי חשוב בין דרום אמריקה לאירופה.
  • קידום פרויקטים משלה ועם בעלות ברית: ארה"ב מעודדת חברות אמריקאיות וקונסורציומים בינלאומיים (הכוללים לעיתים חברות ממדינות ידידותיות) להוביל פרויקטי כבלים חדשים כדי להבטיח שחלק משמעותי מהתשתית יישאר תחת השפעה מערבית.
  • בחינת נתיבים אלטרנטיביים: ישנה בחינה של הנחת כבלים דרך נתיבים הנחשבים בטוחים יותר מבחינה גיאופוליטית, כמו למשל דרך האוקיינוס הארקטי.

הסיבות העמוקות למאבק על נתיבי המידע:

מדוע כבלי האינטרנט הפכו למוקד מאבק כה אינטנסיבי? הסיבות מרובות ומורכבות:

• ביטחון לאומי וריגול: קיים חשש עמוק כי שליטה על תשתיות כבלים תאפשר למדינה יריבה להאזין לתעבורת נתונים בינלאומית ברמה חסרת תקדים, או להשתיל "דלתות אחוריות" בציוד ההנחה או הניהול של הכבלים שיאפשרו ריגול או חבלה. היכולת לנתק או לשבש כבלים בזמן משבר היא נשק אסטרטגי בפני עצמו.
• יתרון כלכלי אדיר: כבלי האינטרנט הם עורקי הכלכלה הדיגיטלית. שליטה או השפעה עליהם יכולה להעניק יתרון כלכלי משמעותי, להשפיע על מהירות התקשורת (הקריטית לשווקים פיננסיים), על עלויות הקישוריות, ועל האופן שבו מידע (ולמעשה, כסף) זורם ברחבי העולם.
• השפעה גיאופוליטית ויצירת תלויות: הנחת כבלים למדינה מסוימת יוצרת תלות בתשתית שמדינה אחרת שולטת בה. זה יכול לשמש ככלי דיפלומטי, לחזק קשרים, ואף להפעיל לחץ פוליטי או כלכלי בעת הצורך.

דוגמאות מובהקות למאבק בשטח:

• פרויקט "Peace" הסיני וההתנגדות האמריקאית: פרויקט הכבל התת-ימי הסיני "Peace" (Pakistan & East Africa Connecting Europe) נועד לחבר בין אסיה, אפריקה ואירופה. למרות יתרונותיו הכלכליים למדינות רבות, הפרויקט נתקל בהתנגדות אמריקאית עזה בשל חששות ביטחוניים, כולל הטענה ששליטה סינית בכבל עלולה לאפשר ריגול או שיבוש.
• מאבקים באזורים רגישים: התחרות על כבלי אינטרנט ניכרת במיוחד באזורים הנחשבים רגישים מבחינה גיאופוליטית, כמו בדרום מזרח אסיה, באפריקה, ובמקומות שבהם נוצרים חיבורים קריטיים ליבשות שונות.

השלכות טכנולוגיות ואסטרטגיות הנובעות מהריבאלות:

המאבק על כבלי האינטרנט מאיץ גם התפתחויות טכנולוגיות ושיקולים אסטרטגיים בתעשיית התקשורת הגלובלית:

• שיפור אבטחת הכבלים: ישנה השקעה גוברת בטכנולוגיות ושיטות להגנה על הכבלים מפני ניסיונות האזנה (שנחשפו בעבר) ומפני חבלות פיזיות (כגון חיתוך מכוון).
• עמידות ופיזור סיכונים: ממשלות וחברות משקיעות כעת יותר בהקמת נתיבי כבלים מגוונים ובנקודות עגינה (Landing Points) מרובות במדינות שונות, כדי להגביר את עמידות הרשת בפני כשל בנקודה אחת או ניתוק מכוון.
• פיתוח חלופות (אך לא תחליפים מלאים): ישנה גם השקעה גוברת בטכנולוגיות תקשורת לוויינית מתקדמות (כמו קונסטלציות לוויינים במסלול נמוך) ובתקשורת אלחוטית ארוכת טווח. למרות שפתרונות אלו עדיין אינם יכולים להחליף לחלוטין את הקיבולת האדירה והמהירות של כבלים אופטיים תת-ימיים, הם יכולים לשמש כגיבוי חיוני במקרה של כשל בכבלים, או לספק קישוריות לאזורים שאינם מחוברים באמצעות כבלים.

ההשלכות על מדינות קטנות ושיתוף פעולה בינלאומי:

מדינות קטנות יותר, שזקוקות לקישוריות בינלאומית חיונית לצמיחתן הכלכלית ולהשתלבותן בעולם הדיגיטלי, מוצאות את עצמן לעיתים קרובות בפוזיציה קשה, תחת לחץ מצד המעצמות לבחור צד או שותף טכנולוגי. הדבר מדגיש את הצורך הדחוף בשיתוף פעולה בינלאומי ובגיבוש נורמות התנהגות שקופות ומוסכמות בנוגע לבנייה, ניהול, והגנה על כבלי האינטרנט התת-ימיים, על מנת להבטיח שהרשת הגלובלית תישאר פתוחה, בטוחה ואמינה עבור כלל המדינות, ולא תהפוך לכלי מיקוח או מלחמה.

רלוונטיות לכלכלה הדיגיטלית ולעסקים (בישראל ומחוצה לה):

מלחמה זו על כבלי האינטרנט התת-ימיים אולי נשמעת רחוקה, אך השפעותיה ישירות ומיידיות על חיי היום-יום ועל פעילותם של עסקים דיגיטליים בכל מקום:

• השפעה על מהירות ואיכות האינטרנט: כשלים בכבלים (גם אם בשוגג) עלולים להשפיע על מהירות הגלישה, זמן התגובה (Latency), ואף לנתק מדינות מסוימות מהרשת הגלובלית, מה שישפיע קשות על כל שירות מקוון, החל משירותי ענן ועד לגלישה בחנות וירטואלית.
• אבטחת נתונים ופרטיות: החשש מפני האזנה או ריגול על גבי הכבלים מעלה את רמת הסיכון לאבטחת נתונים רגישים העוברים בין מדינות.
• יציבות כלכלית: פגיעה בכבלים קריטיים עלולה לשתק שווקים פיננסיים, לעכב עסקאות בינלאומיות, ולפגוע בסחר אלקטרוני.
• השלכות עבור ישראל: ישראל, כמדינה המחוברת לעולם בעיקר באמצעות כבלים תת-ימיים העוברים בים התיכון ומתחברים לרשת הגלובלית, תלויה באופן קריטי ביציבותה ובאבטחתה של תשתית זו. המאבק בין ארה"ב לסין משפיע באופן ישיר על שיקוליה האסטרטגיים של ישראל בנוגע לשותפים טכנולוגיים, נתיבי קישוריות, והצורך להבטיח את אבטחת נקודות העגינה של הכבלים בשטחה. היכולת של ההייטק הישראלי, עסקי המסחר האלקטרוני, ושוק ההון להתנהל ביעילות תלויה באמינותה של רשת הכבלים הגלובלית.

סיכום: מלחמת העצבים של המאה ה-21

המאבק השקט אך האינטנסיבי בין ארה"ב לסין על השליטה בכבלי האינטרנט התת-ימיים הוא אחד הסיפורים הגיאופוליטיים המרכזיים של המאה ה-21. הוא מדגיש את הפיזיות של הרשת הדיגיטלית, את חשיבותה הקריטית לכלכלה העולמית, ואת הסיכונים הנובעים מהפיכתה לשדה קרב בין מעצמות.

ככל שהעולם הופך לתלוי יותר ויותר בקישוריות דיגיטלית, חשיבותם של כבלים אלו רק תגדל. האתגר העומד בפני הקהילה הבינלאומית הוא למצוא דרכים לשיתוף פעולה, להבטיח שקיפות, לפתח נורמות התנהגות מוסכמות, ולהשקיע באבטחה ובעמידות של הרשת הגלובלית – כך שתשרת את האינטרסים של כלל האנושות, ולא תהפוך לכלי לשליטה, ריגול, או חבלה.

עבור כל עסק הפועל בזירה הדיגיטלית, הבנה של חשיבותה של תשתית זו, והסיכונים הנובעים מאי-יציבות גיאופוליטית סביבה – היא חיונית. עתיד האינטרנט, הכלכלה הדיגיטלית, והיכולת שלנו לתקשר וליצור קשרים ברחבי העולם – תלויים באבטחתם ופתיחותם של כבלי האינטרנט התת-ימיים.