העלאות המיסים של טראמפ וההשפעות על המעבר של סין לשווקים חדשים

מלחמת המכסים של טראמפ: איך אמריקה נתנה לסין בעיטה קדימה לשווקים חדשים

בואו נדבר על תקופה לא רחוקה, עידן טראמפ בארצות הברית, שהביא איתו טלטלה לא קטנה בכלכלה העולמית, במיוחד ביחסים עם סין. אחד הצעדים הכי דרמטיים שלו היה להטיל מכסים גבוהים על מוצרים סיניים שנכנסו לאמריקה. המהלך הזה, שנועד לכאורה להגן על התעשייה האמריקאית, לא רק זעזע את הכלכלה האמריקאית עצמה, אלא גם פתח פרק חדש ומפתיע בסיפור של הכלכלה הסינית והאסטרטגיה שלה בשווקים הבינלאומיים. במאמר הזה אנחנו הולכים לבדוק איך דווקא העלאות המיסים של טראמפ יצרו עבור סין הזדמנויות שלא היו קודם, איך היא ניצלה את המצב הזה כדי לפרוץ לשווקים חדשים, ולמה כל הסיפור הזה חשוב לנו כדי להבין לאן הכלכלה הגלובלית הולכת.

מלחמת סחר על סטרואידים: כשוושינגטון ובייג'ינג התחילו להכות אחת את השנייה בכיס:

כשהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן, הוא לא היסס להכריז על "מלחמת סחר" עם סין. הוא טען שהסינים נוהגים בחוסר הוגנות במסחר, גונבים קניין רוחני ומציפים את השוק האמריקאי במוצרים זולים מדי. כדי "לתקן" את המצב, הוא התחיל להטיל מכסים על יבוא של מוצרים סיניים בשווי מאות מיליארדי דולרים. זה הפך את המוצרים הסיניים ליקרים יותר עבור הצרכנים האמריקאים, וגרם להרבה חברות אמריקאיות לחשוב פעמיים לפני שהן ממשיכות לקנות מספקים סיניים. לפי נתונים של משרד המסחר האמריקאי, בשיא המלחמה, מכסים הוטלו על סחורות סיניות בשווי כולל של כ-360 מיליארד דולר בשנה. זה לא היה משחק ילדים.

ומה הייתה התוצאה? עסקים אמריקאיים רבים נאלצו להתמודד עם עלויות גבוהות יותר, חלקם חיפשו ספקים חלופיים במדינות אחרות, והיחסים הכלכליים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם נכנסו לסחרור. אבל הסינים, כדרכם, לא נשארו חייבים והתחילו לחפש דרכים אחרות לשחק במגרש הגלובלי.

כשדלת אחת נסגרת, אחרות נפתחות: סין יוצאת למסע כיבוש שווקים חדשים:

במקום לשקוע ביאוש בגלל המכסים האמריקאיים, סין החליטה לפעול בחוכמה. היא התחילה להשקיע מאמצים אדירים בפיתוח קשרים כלכליים עם שווקים חדשים, במיוחד במזרח אסיה, אפריקה ואירופה. היא הבינה שהיא לא יכולה להישאר תלויה רק בשוק האמריקאי והתחילה לפזר את הביצים שלה בכמה שיותר סלים. לדוגמה, סין השקיעה משאבים עצומים בחיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות כמו וייטנאם, אינדונזיה ותאילנד בדרום מזרח אסיה, וגם עם מדינות באפריקה ובאירופה.

המספרים מדברים בעד עצמם. לפי דוחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין, כבר בשנת 2020, נתוני היצוא של סין למדינות דרום מזרח אסיה רשמו עלייה מרשימה של כ-18% (המספרים ממשיכים לעלות גם ב-2025), כאשר חלק גדול מהצמיחה הזו נבע מהצורך למצוא אלטרנטיבות לירידה ביבוא האמריקאי. סין לא רק מכרה יותר מוצרים למדינות האלה, היא גם השקיעה בהן בתשתיות, בתעשייה ובטכנולוגיה, ויצרה לעצמה שותפויות כלכליות ארוכות טווח.

המהפך הסיני: איך מלחמת הסחר הפכה לזרז לצמיחה מחודשת?

במקום לפגוע אנושות בכלכלה הסינית, מלחמת הסחר עם ארצות הברית דווקא גרמה לה להסתכל פנימה ולחפש כיוונים חדשים. סין, שבעבר הייתה תלויה מאוד ביצוא לאמריקה, גילתה שיש לה את היכולת להתחדש ולמצוא לעצמה מקום של כבוד בשווקים אחרים. היא הפכה לשחקן מרכזי בהשקעות בתחומים כמו חקלאות, תחבורה וטכנולוגיה במדינות מתפתחות, במיוחד בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. ההשקעות האלה לא רק שיפרו את התחרותיות שלה בשווקי היצוא, אלא גם עזרו לה להעביר את מרכז הכובד של הכלכלה שלה מארצות הברית לאזורים אחרים בעולם.

בנוסף, סין המשיכה לחזק את קשריה עם מדינות חברות ביוזמת "חגורה אחת, דרך אחת" (Belt and Road Initiative), פרויקט התשתית העולמי העצום שלה, במיוחד עם מדינות כמו רוסיה ומדינות מרכז אסיה. ההאצה של פרויקטים בתחום התשתיות ובניית קשרים כלכליים במסגרת היוזמה הזו הראתה שסין לא מתכוונת להישאר תלויה בשוק האמריקאי ושהיא רואה את עצמה ככוח כלכלי גלובלי עם שאיפות רחבות הרבה יותר.

תגובות בעולם: כשכולם מבינים שהמשחק השתנה:

המעבר האסטרטגי של סין לשווקים חדשים לא נעלם מעיני העולם. מדינות רבות התחילו להבין את הסיכון שבהסתמכות יתר על שוק אחד והחלו לבחון מחדש את קשריהן הכלכליים עם סין. האיחוד האירופי, למשל, המשיך להרחיב את הסכמי הסחר שלו עם סין, ובשנת 2024, יותר מ-45% מהמוצרים המיובאים לאירופה הגיעו מסין. הקשרים האלה לא רק חיזקו את היחסים הכלכליים בין אירופה לסין, אלא גם יצרו דינמיקה חדשה בכלכלה העולמית, שבה סין הופכת לשחקן מרכזי יותר ויותר.

גם חברות אמריקאיות רבות, שנאלצו להתמודד עם המכסים הגבוהים, התחילו לחפש דרכים יצירתיות לעקוף את הבעיה, בין אם על ידי מעבר לייצור במדינות אחרות בדרום מזרח אסיה או על ידי מציאת שותפים עסקיים חדשים בסין שאינם כפופים למכסים. מלחמת הסחר של טראמפ, בסופו של דבר, יצרה גלים של שינויים בכלכלה הגלובלית, ואילצה חברות ומדינות לחשוב מחוץ לקופסה.

מה צופן העתיד? עולם רב-קוטבי יותר?

ההשפעות של מלחמת הסחר והמדיניות הכלכלית של טראמפ צפויות להדהד בכלכלה הגלובלית עוד שנים רבות. התהליכים האלה האיצו את השינויים בשווקים הבינלאומיים, וגרמו למדינות רבות לחפש שותפים עסקיים חדשים ולגוון את קשריהן הכלכליים. סין, במיוחד, הצליחה להוכיח לעולם שהיא כוח כלכלי עצמאי עם חזון גלובלי רחב, ולא תלויה רק בשוק האמריקאי.

המסקנה העיקרית היא שהמדיניות הכלכלית של טראמפ, למרות שמטרתה הייתה להחליש את סין, ייתכן שבסופו של דבר דווקא חיזקה אותה בזירה הבינלאומית, בכך שאילצה אותה לחפש ולפתח שווקים חדשים. העתיד של הכלכלה הגלובלית נראה יותר ויותר רב-קוטבי, עם סין ככוח מרכזי שמשפיע על הדרך שבה מדינות יוצרות קשרים מסחריים. זהו שיעור חשוב על כוחות השוק ועל ההשלכות הבלתי צפויות של מדיניות כלכלית מרחיקת לכת.